סיפורה של שושנה ביטון - שיקום, נחישות ומוסיקה
שושנה ביטון
מטופלת בבית החולים השיקומי רעות תל-אביביומיים לפני שהפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף, תפסה את שושנה ביטון, תושבת מושב אביבים, האזעקה בדרכה לצפת. "מושב אביבים ממוקם ממש בגבול ישראל-לבנון, ולכן בתחילת המלחמה פינו אותנו לטבריה", משתפת שושנה. "את הצימרים שלנו פתחנו לאירוח חיילים, ומדי פעם הגעתי לנקות ולבשל עבורם, עד שלצערנו הצימרים נפגעו בפגיעה ישירה. במזל לא היו נפגעים בנפש."
במהלך אחד הביקורים, יומיים לפני הפסקת האש, לקחה שושנה את בעלה לבדיקה רפואית בצפת. "כשהאזעקה נשמעה, עצרתי את הרכב וירדתי לתפוס מחסה בתעלה לצד הכביש. כמה שניות אחרי כן בוצע יירוט ממש מעליי, והייתה נפילה במושב סמוך. מהבהלה, החלקתי. בהתחלה לא הבנתי מה קורה, אבל פתאום התחלתי להרגיש כאבים וראיתי את החבלה ברגל. הקרסול שלי פשוט יצא החוצה."
חיילים שהיו במקום ראו אותה פגועה, הזמינו אמבולנס וסייעו לחובש לסחוב אותה החוצה. שושנה עברה מספר ניתוחים לקיבוע השבר, ומחודש דצמבר היא מאושפזת לתהליך שיקום בבית חולים רעות תל-אביב.
"הגעתי על כיסא גלגלים עם קיבוע חיצוני, ברזלים שמחוברים לרגל. זו הייתה תקופה לא קלה בכלל. הקושי בתפקוד היה גדול", היא משתפת. "בימים האחרונים המצב השתפר, עברתי עוד ניתוח ואני מתמקדת בשיקום ההליכה."
שושנה לא שוכחת להדגיש את המקצועיות והמסירות של הצוות הרפואי בבית החולים רעות. "הטיפול כאן מהיום הראשון מקצועי ומצוין. הצוות מדהים, נותן את הנשמה ומשקיע במטופלים ולא מוותר להם בתהליך השיקום."
היא מספרת בהתלהבות על השיפור בתפקוד: "עכשיו אני כבר מתניידת עם הליכון, יש לי מגף על הרגל השבורה ואני חוזרת ללכת. אני משתדלת לשמור על מצב רוח חיובי ולשתף פעולה עם צוות המטפלים שלי. אני עובדת על שיפור טווחי התנועה, נשיאת משקל ושיווי משקל, ונהנית מהמכשירים המתקדמים בחדר הכושר."
כמו כן, שושנה נהנתה מהטיפול המוזיקלי שמסייע לה לשמור על מצב רוח חיובי: "כמי שאוהבת מוסיקה ושירים שמשפרים את מצב הרוח, אני מאוד נהנית בטיפול במוסיקה כחלק מתוכנית טיפולי איכות חיים שמתקיימים ברעות. יש כאן אווירה משפחתית וחברית גם מהצוות וגם בינינו המטופלים."
היא מסכמת: "עכשיו אני מחכה כבר לחזור הביתה לאביבים על הרגליים. תשמרו על עצמכם!"
סיפורים נוספים
תהליך השיקום הוא ארוך ומלא באתגרים, במסגרתו למדתי איך להתמודד עם המצב שלי ואיך לשפר אותו. חזרתי לדבר, לאכול לבד, להתלבש ולנעול נעליים - אלה הרבה הצלחות קטנות שעוזרות לי להתקדם ולהיות עצמאי
אבי גרבר מזרחי , מטופל בבית החולים השיקומי רעות תל-אביב
זה כאב שהוא לא נורמלי. יכולתי להתעלף מנגיעה קלה ברגל. לא יכולתי לכסות את הרגל, לגעת בה, לנעול נעל. בחרתי לקטוע את הרגל כדי להחזיר לעצמי שליטה בחיים. לאחר הקטיעה הגעתי לשיקום ברעות תל-אביב. זה בעצם ללמוד ללכת. זה ללמוד קודם כל להפעיל לחץ על הגדם כדי שאוכל לקבל את הפרוטזה.
ליאורה קקון, משתקמת בבית החולים השיקומי רעות תל-אביב
זו אחת הבעיות הגדולות בעולם הכאב הכרוני" אומר ארז, "כאב הוא סובייקטיבי. היכולת להגדיר או לכמת את הכאב יאפשר למטופל לעבוד יחד עם המטפלים ובסופו של דבר להגביר את יעילות הטיפול.
ארז לבנון, משתקם בבית החולים השיקומי רעות תל אביב
